לפני זמן מה קראתי את המאמר המעולה: "האייפוד והאמבטיה" (גרסת PDF מהודרת) של פרוג-דיזיין. הכתבה עוסקת בעיצוב מוצרים והמסר שאלו מתקשרים ללקוחות.
במקרה של עיצוב וסיגנון ממשקי משתמש ניתן לראות מספר חברות שעושות עבודה טובה מאוד, אך ניתן לראות באופן ברור שחלקן מתקשרות את המסר הלא נכון:
Avast Personal Anti Virus נראה כמו נגן מדיה. והוא גם skinnable (כלומר ניתן להוריד מהרשת skin-ים אחרים, ולשנות את מראהו לחלוטין). זה דיי ברור שהחבר'ה באבאסט עשו את זה בכוונה, אבל לדעתי הם שוגים. כשמנסים ליצור בסיס משתמשים רחב למוצג אבטחה ביתית, דמיון שכזה לנגן מדיה מגניבולי או מערכת סטראו הוא לא דבר רצוי. הסיגנון הזה משדר: "אני אפליקציה כיפית" והיא בזמן שאפליקציה כזו בעצם צריכה לשדר: "אתה יכול לסמוך עלי".
Lavasoft Ad-aware היא תוכנה מעולה. אני משתמש בה לעיתים קרובות כדי להסיר אפליקציות ריגול למיניהן, אבל מאז הפעם הראשונה שראיתי אותה היא הזכירה לי את בולי קטן. ממשק המשתמש שלה נראה כמו איש-שלג. ושוב, התוכנה מנסה לתקשר: "אפשר לסמוך עלי", "אני אגן עליך בנבכי האינטרנט המרושע". היא בוודאי לא מנסה לתקשר: "אוי, אני כזאת חמודה ופלאפית, בוא נתכרבל ביחד"...
קשה במיוחד לתקשר מסרים בעזרת סיגנון ממשק משתמש כשמעצבים אפליקצית דסקטופ (כלומר אפליקציה שרצה על מחשב של יוזר, בניגוד לאפליקציית רשת). ברשת הקונבנציות דיי משוחררות ומגוון אפשרויות עובדות מעולה. אבל אפליקציות דסקטופ צריכות להשמע לקונבנציות רבות וקשה לגוון מבלי לאבד לחלוטין כיוון. האתגר האמיתי הוא להצליח לתקשר את המסר הרצוי, ובאותו זמן לא להתרחק לחלוטין מהמוסכמות של פלטפורמת היעד.
skip to main |
skip to sidebar
