לפני זמן מה נתקלתי בקטע מעניין מתוך הספר של אוריילי: "Designing Interfaces" בנושא סיגנון גרפי של פקדים וממשקים שלמים.
הקטע מתאר החלטה עיצובית חשובה: הרכבת פאלטה צבעונית ממספר צבעים ויישום גרפי של הממשק עצמו בעזרת שינויי גוונים ובהירויות אך ורק מתוך הפאלטה הנבחרת. יישום שכזה מוביל לממשק קוהרנטי מבחינה צבעונית ומונע בלגאן ויזואלי, ובאותו זמן מאפשר מנעד רחב יחסית של גוונים ואינדיקציות.
הקטע מתאר החלטה עיצובית חשובה: הרכבת פאלטה צבעונית ממספר צבעים ויישום גרפי של הממשק עצמו בעזרת שינויי גוונים ובהירויות אך ורק מתוך הפאלטה הנבחרת. יישום שכזה מוביל לממשק קוהרנטי מבחינה צבעונית ומונע בלגאן ויזואלי, ובאותו זמן מאפשר מנעד רחב יחסית של גוונים ואינדיקציות.