חיים, מוות ואינדיקציה ויזואלית

לפני כמה חודשים סבתי עברה ניתוח מעקפים. בזמן הניתוח ישבנו אני ומשפחתי בחדר ההמתנה במרתף ביה"ח איכילוב והמתנו לסיום הניתוח בזמן שאנו צופים בלוח הניתוחים. לוח הניתוחים מציג את רשימת המנותחים (בראשי תיבות) ואת מצב המנותח. המנותח יכול להופיע באחד משלושה מצבים:

1. המנותח נמצא בניתוח
2. המנותח בהתאוששות (עדיין בחדר ניתוח, אבל הניתוח הסתיים ועתה החולה מתאושש)
3. המנותח הועבר בחזרה למחלקה אחרת בביה"ח (לאחר התאוששות.)

בנוסף למופיע בלוח, לאחר ניתוח יוצא אחד הרופאים כדי לדבר עם המשפחה הממתינה בחוץ.

כשהגענו לחדר ההמתנה בשעה שנאמרה לנו, ראינו את שמה של סבתי על הלוח ולידה היה מצוין "בניתוח". 40 דקות לאחר מכן, השם נעלם לפתע מן הלוח.

כשראיתי שהשם לא מופיע יותר על הלוח (לא הופיע באף אחד מהמסכים המתחלפים) חשבתי בהתחלה שמדובר בטעות עדכון או בעיקוב. תיארתי לעצמי שתוכנות עדכון לוחות מהסוג הזה בוודאי מוחקות את הרשומה של המנותח לכמה שניות לפני שהן מעדכנות את מצבו. אבל גם מספר דקות לאחר מכן השם לא חזר להופיע על הלוח.

כשהסבתי את תשומת הלב של ההורים שלי לכך שהשם כבר לא מופיע בלוח, הם התחילו להכנס לפאניקה.

זה אכן נראה לא טוב, חיכינו עוד מספר דקות ואז צילצלנו באינטרקום מחוץ לחדר הניתוח, לאחר כמה דקות אחות יצאה ושאלנו אותה בבהילות מה המצב.

האחות נכנסה חזרה ויצאה כעבור 2 דקות, ואמרה לנו שהניתוח הסתיים וסבתא הועברה בחזרה למחלקה.

בשלב זה התחלתי להבין מה קרה וממש התעצבנתי. האינדיקציה האידיוטית גרמה למשפחה שלי לחשוב שהניתוח נכשל ולהלחץ ממש.

לבסוף הבנו שהרופא יצא מהניתוח מוקדם ולא ראה אותנו, ובמקביל מישהו כנראה שכח לעדכן את הלוח והשאיר את הרשומה "בניתוח". לאחר מכן מישהו כנראה שם לב והסיר לחלוטין את השם מהלוח.

זה מקרה של אינדיקציה ויזואלית שהשתבשה לחלוטין. אבל אפשר גם ללמוד ממנה משהו על הדרך שבה אנשים עובדים עם מוצרי תוכנה. האחראי על העדכון שכח לעדכן את המצב בהתחלה וכך הפך את הסטטוס הראשון ללא רלוונטי ולאחר מכן הוריד את הרשומה לחלוטין ובעצם גרם לתצוגה של מצב שגוי עוד יותר!

כל ההסתבכות הזו מעלה כמה שאלות:

• האם התוכנה צריכה להרשות למשתמש למחוק את שמו של מנותח מהלוח כאשר הוא עדיין "בניתוח"?
• מי מבין אנשי הצוות אחראי על לעדכן את הלוח?
• האם זה אותו אדם שאחראי לצאת ולדבר עם המשפחה?
• האם שתי הפעולות האלה קשורות אחת בשניה?
• האם קיימת אינדיקציה אחרת כלשהיא שאפשר להתנות בה את שינוי הסטטוס של המנותח? - לדוגמא, מכשיר אחר שנשלט מחשב שמכבים אותו בסוף ניתוח? או דבר דומה?
• האם בעיות מסוג זה הן בלתי נמנעות או שאפשר לייצר workflow שבעזרתו ניתן לצמצם אותן למינימום?

לינקים מהירים

מספר לינקים מהירים:

קאתי סיירה מCreating Passionate Users בפודקאסט (mp3) באורך מלא שהוקלט בהרצאה. סיכום של פוסטים רבים, איך לעשות משתמשים שמחים ומאושרים, איך לגרום להם להשתפר ולאהוב את עצמם יותר, במקום לדאוג בגלל שהם לא מצליחים לתפעל איזה פיצ'ר עלום בתוכנה שלך\י..

בלוג חדש לאשלי ווד. (לינק - מאיה.)

רעיונות על רעיונות - בלוג על עיצוב, כתיבה עיצובית ומחשבות על מחשבות..

קודינד הוררור - תכנות ואימה, דוט נט וממשקי משתמש

סרט באורך מלא - Pollinate

הסטודיו Belief שקד על סרט נהדר ששמו Polliate. (ניתן גם להורדה באורך מלא כקובץ 70Mb - quicktime).

הסרט עוסק בתהליך עיצובי, מחשבה עיצובית, השראה, מחזור רעויונות, סינתזה וכד' והוא מרתק וקופצני (למרות הטקסטים שקשים לקריאה בגודל פונט הזה בגלל הרזולוציה הנמוכה של הקובץ).

מומלץ ביותר.

אז מה אני, בעצם?

אליזה סנצ'ז כותבת על תארי התפקיד המשתנים של מעצבי אינטראקציה \ מעצבי ממשק \ וכו' ועל הצורך להכין מצגת שקופיות רק כדי להסביר מה עושים כל היום...

אני המון פעמים מתלבט בשאלה הזו בעצמי כיוון שאני מפתח תוכנה בדוט נט, מעצב ממשק באותו פרוייקט ולומד עיצוב גרפי (ובקרוב אינטראקטיבי) תוך כדי...

דיאלוגים מורכבים ובחירת פקדים

בפרוייקט התוכנה שלי בעבודה, אנחנו עושים שימוש נרחב במספר פקדי צד שלישי שמיועדים לפלטפורמת dot net. אחד מהם הוא פקד גרף מתוחכם של חברת Steema בשם TeeChart. בנוסף לשימוש התיכנותי בו אנו אף חושפים את דיאלוג העריכה שלו למשתמשים על מנת שיוכלו להתאים גרפים לצרכיהם במסגרת אפליקציה פנימית לעיצוב ממשקי משתמש.


הבעיה המרכזית שאנחנו נתקלים בה היא שקשה באופן קיצוני להתאים את הגרף לצרכי המשתמשים או המתכנתים, כיוון שדיאלוג העריכה בלתי ניתן לניווט - הוא מכיל 5 (!) רמות של טאבים (לשוניות) ובכל אחת מהם בין 3 ל7 לשוניות שונות - בדוגמא שלפנינו לדוגמא ניתן לספור 25 לשוניות על המסך!

לכאורה, הלשוניות מציגות מידע באופן היררכי (כלומר כל קבוצת לשוניות מכילה לשונית אחת שנבחרה ובתוכה קבוצת לשוניות נוספת) - אך בעצם מבחינה ויזואלית ההיררכיה הזו זניחה לגמרי! היוזר אולי מבין שכל בחירה משפיעה על השורה למטה, אבל זה לא מספיק ברור. בפרוייקט שלנו, גם משתמשים וגם מתכנתים נכשלים בנסיונות לבצע התאמה אישית של גרפים כאלו כיוון שהם לא זוכרים היכן ההגדות נמצאות ואיך הצליחו למצוא נתון ספיציפי בפעם הקודמת.

הבעייה המרכזית כאן היא שמידע היררכי מוצג לא כהלכה. המבנה הלוגי מאחור הוא קבוצה של קטיגוריות שכל אחת מכילה הגדרות ותת קטיגוריות - בעצם זהו מבנה קלאסי של עץ, אך קבוצת הלשוניות לא מצליחה להעביר את ההיררכיה הזאת באופן ברור למשתמש.

דוגמא טובה יותר של תצוגת מידע היררכי ניתן לראות בדיאלוג ההעדפות של Eclipse. הקטיגוריות בנויות באופן דומה מבחינה לוגית לאלו שבדוגמא הקודמת, אך הן מוצגות כאן בעזרת פקד עץ. פקד זה מאפשר תצוגה ברורה וישירה של מידע היררכי וכך בעצם מקל על המשתמש בנסיונותיו לנווט ולהצליח בכלל לתפוס מול מה הוא עומד.

Eclipse גם מגדיל לעשות ומוסיף לינקים בתוך עמוד המועדפים עצמו להגדרות קשורות ומוסיף גם כפתורי קדימה ואחורה, שאותם משתמשים מכירים היטב משימוש בדפדפנים. (למרות שכפתורים אלה ממוקמים במקום לא קונבנציונלי - דווקא מצידו הימני של הדיאלוג, במקום בצידו השמאלי. הם גם נראים מעט קטנים ושונים מדי מכפתורי קדימה ואחורה מוכרים בדפדפנים.)

הלקח שניתן ללמוד כאן הוא בעיקר שבחירת הפקד (סוג התצוגה) הנכון יכול לסייע למשתמש להסתדר ולנווט אפילו במבני מידע מורכבים יחסית. כאשר המידע מוצג באופן קוהרנטי וברור המשתמש מסוגל לתפוס ולארגן בראש את המידע מהר יותר וכך להתמקד בביצוע המטלה בעזרת הכלי ולא במאבק עם הכלי.

יש עוד המון תמונות של דיאלוגים מפלצתיים ועמוסים בלשוניות בThe Interface Hall of Shame - Tabbed Dialogs.

שנקר בלוגרול

פרסמתי בשני הבלוגים רשימת לינקים לבלוגים שקשורים לשנקר.

ניתן לצפות ברשימה בצד ימין, כולם מוזמנים להשאיר הערות עם לינקים לבלוגים נוספים..

עיצוב ממשק ותוכנות הונאה וריגול

לפני זמן מה הגעתי לסדר את המחשב של אחי שמספר רוגלות השתלטו עליו (חוויה שחוזרת על עצמה מדי כמה ימים). הפעם הייתה זו רוגלה מצחיקה במיוחד, היא הקפיצה תיבת הודעה ששאלה: "?poker" בכל פעם שהווינדוס עלה (באותיות קטנות במקור). זה היה מצחיק במיוחד בעיקר בגלל שהטקסט היה באותיות קטנות. יש משהו בטקסט הזה שאומר, אנחנו כאלה מוזנחים שאפילו לא היה לנו זמן לראות שדברים כתובים כמו שצריך..

יש רוגלות שמתבססות על התחזות. הן מנסות לגרום למשתמש לחשוב שמדובר במסך או תוכנה מוכרת או אמינה (אנטי-וירוס לכאורה שזורע נגעים כאלה ואחרים במחשב, אתר שנראה כאילו-כמו paypal וכד'). חלקן עושות עבודה טובה, אבל חלקן עושות עבודה ממש מגוכחת. (כמו התמונה למעלה).

מנקודת מבט עיצובית, השאלה המעניינת היא כמה מאומנות העיניים של המשתמשים, איזה אלמנטים מתקשרים להם ברמה אינטואיטיבית שמדובר בהונאה, ועד איזה רמה התוכנה יכולה לפשל עד שהמשתמש יבין שמדובר בהונאה?

אם אני מנסה לחשוב על האלמנטים האלה, זה מה שעולה לי בראש:
1. צבעים מוגזמים ולא במקום.
2. אייקונים בגודל לא נכון, או קצת מפוקסלים.
3. טקסט עם סימני קריאה (!).
4. עוד באנר מעל התיבת-הודעה לכאורה. (זה באמת קורה לפעמים!)

והנה מספר אלמנטים שלדעתי משתמשים לא מנוסים לא יבחינו בהם:
1. לינקים באמצע תיבת הודעה (לא ניתן לביצוע בתיבות ההודעה שבאות עם ווינדוס - צריך לקדד אחת חדשה, ואז הרבה פעמים הבעיות מהקבוצה הראשונה יופיעו...)
2. צבע מינימלי

למישהו יש רעיונות נוספים?

מעט צבעים, הרבה גוונים

לפני זמן מה נתקלתי בקטע מעניין מתוך הספר של אוריילי: "Designing Interfaces" בנושא סיגנון גרפי של פקדים וממשקים שלמים.

הקטע מתאר החלטה עיצובית חשובה: הרכבת פאלטה צבעונית ממספר צבעים ויישום גרפי של הממשק עצמו בעזרת שינויי גוונים ובהירויות אך ורק מתוך הפאלטה הנבחרת. יישום שכזה מוביל לממשק קוהרנטי מבחינה צבעונית ומונע בלגאן ויזואלי, ובאותו זמן מאפשר מנעד רחב יחסית של גוונים ואינדיקציות.

תוכנות אבטחה וסיגנון ממשקי משתמש: מתקשרים את המסר הלא נכון

לפני זמן מה קראתי את המאמר המעולה: "האייפוד והאמבטיה" (גרסת PDF מהודרת) של פרוג-דיזיין. הכתבה עוסקת בעיצוב מוצרים והמסר שאלו מתקשרים ללקוחות.

במקרה של עיצוב וסיגנון ממשקי משתמש ניתן לראות מספר חברות שעושות עבודה טובה מאוד, אך ניתן לראות באופן ברור שחלקן מתקשרות את המסר הלא נכון:

Avast Personal Anti Virus נראה כמו נגן מדיה. והוא גם skinnable (כלומר ניתן להוריד מהרשת skin-ים אחרים, ולשנות את מראהו לחלוטין). זה דיי ברור שהחבר'ה באבאסט עשו את זה בכוונה, אבל לדעתי הם שוגים. כשמנסים ליצור בסיס משתמשים רחב למוצג אבטחה ביתית, דמיון שכזה לנגן מדיה מגניבולי או מערכת סטראו הוא לא דבר רצוי. הסיגנון הזה משדר: "אני אפליקציה כיפית" והיא בזמן שאפליקציה כזו בעצם צריכה לשדר: "אתה יכול לסמוך עלי".

Lavasoft Ad-aware היא תוכנה מעולה. אני משתמש בה לעיתים קרובות כדי להסיר אפליקציות ריגול למיניהן, אבל מאז הפעם הראשונה שראיתי אותה היא הזכירה לי את בולי קטן. ממשק המשתמש שלה נראה כמו איש-שלג. ושוב, התוכנה מנסה לתקשר: "אפשר לסמוך עלי", "אני אגן עליך בנבכי האינטרנט המרושע". היא בוודאי לא מנסה לתקשר: "אוי, אני כזאת חמודה ופלאפית, בוא נתכרבל ביחד"...

קשה במיוחד לתקשר מסרים בעזרת סיגנון ממשק משתמש כשמעצבים אפליקצית דסקטופ (כלומר אפליקציה שרצה על מחשב של יוזר, בניגוד לאפליקציית רשת). ברשת הקונבנציות דיי משוחררות ומגוון אפשרויות עובדות מעולה. אבל אפליקציות דסקטופ צריכות להשמע לקונבנציות רבות וקשה לגוון מבלי לאבד לחלוטין כיוון. האתגר האמיתי הוא להצליח לתקשר את המסר הרצוי, ובאותו זמן לא להתרחק לחלוטין מהמוסכמות של פלטפורמת היעד.

במפלגת העבודה כל יום הוא יום המהפך

עדכניות אתרים ברשת הישראלית היא דבר שאנחנו לרוב סלחנים לגביו - באתר הארץ כתבות לעיתים קרובות ערוכות בחלקן בשעות הקטנות של הלילה, או מכילות שברי פסקאות ומידע לא מעודכנן מעט.

באתר מפלגת העבודה לעומת זאת, שהתגאתה בקמפיין אינטרנט מתקדם יחסית, איש לא נגע כמעט מאז מערכת הבחירות. בראש הדף מתנוססת אינדיקציה מרגשת על יום המהפך (במהלך מערכת הבחירות היה שם שעון שספר את הימים עד למהפך). היה ניתן לצפות לפחות, שלאחר (שלצערי) לא היה מהפך, מישהו יעדכן את הקטעים שנוגעים ממש לקמפיין מתוזמן ויסיר אותם מהעמוד, או לפחות ידאג לגרום לו להראות עדכני ומחובר למציאות.

קמפיין אינטרנטי מושקע צריך להמשיך גם לאחר הבחירות, ניתן לתרגם לפחות את חלק מהטראפיק שנוצר לכיוון האתר בתקופת הבחירות לעשות משהו אחר באתר, כמעט כל דבר אחר - אבל מצבים מהסוג הזה מעידים בעיקר על הזנחה של האתר, והיוזר (זה שממש השקיע ונכנס לאתר מפלגת העבודה, ועוד אחרי הבחירות!) יוצא בדר"כ מאוכזב.

בלוג בעברית

בקרוב יעלו כאן גרסאות עבריות של הפרסומים בבלוג שלי באנגלית.